Google כ-IdP תומכת בפרמטר רמז להתחברות כדי לפשט את הכניסה למשתמשים כשהם מבצעים כניסות ביוזמת ספק השירות (SP). כשיש רמזים להתחברות, שרת האימות של Google משתמש בהם כדי:
- מילוי מראש של שדה האימייל: שרת האימות ממלא מראש את כתובת האימייל בטופס הכניסה, וכך חוסך למשתמש שלב.
- הפעלת התחברות ישירה: אם למשתמש שמשויך לרמז כבר יש סשן פעיל ב-Google, השרת מחבר אותו באופן אוטומטי, וכך מספק חוויה חלקה.
דרישות מספק השירות
אם האפליקציה שלכם יודעת את זהות המשתמש שמנסה להיכנס, היא יכולה לכלול את הפרמטר של רמז ההתחברות (login_hint) בבקשת ה-HTTP לכתובת ה-URL של ה-SSO. הערך של login_hint צריך להיות ה-NameID של המשתמש, כמו בדוגמה הבאה:
https://www.accounts.google.com/o/saml2/idp?idpid=<customer_id>&login_hint=<email_id_of_the_user>
הערה: ספק הזהויות של Google שמתבסס על SAML לא משתמש ב-NameID שעשוי להופיע ברכיב Subject של AuthnRequest. במקום זאת, אתם צריכים להשתמש ב-login_hint.
אופן הפעולה של הכניסה כשמשתמשים ברמז להתחברות
בטבלה הבאה מוסבר איך כניסת המשתמשים ל-Google משתנה כשפרמטרים של רמזים לכניסה קיימים בבקשת ה-SAML:
| משתמשים שמחוברים לחשבון | ערך הרמז להתחברות | התנהגות |
|---|---|---|
| ללא | לא נמצאת | המשתמש רואה את דף הכניסה הרגיל של Google. |
| user@domain.com | כתובת האימייל בדף הכניסה של Google מולאה מראש ב-user@domain.com. | |
| user1@domain.com | לא נמצאת | דף הכניסה של Google נעקף ומשתמש1 נכנס ישירות לספק השירות. |
| user1@domain.com | ||
| user2@domain.com | דף הכניסה של Google ממולא מראש בכתובת user2@domain.com. | |
| user1@domain.com user2@domain.com |
לא נמצאת | במסך בחירת החשבון ב-Google מוצגים כל המשתמשים שמחוברים לחשבון. |
| user1@domain.com |
דף הכניסה של Google נעקף ומשתמש1 נכנס ישירות לספק השירות. |
|
| user2@domain.com | דף הכניסה באמצעות חשבון Google נעקף ו-user2 נכנס ישירות לספק השירות. | |
|
user3@domain.com |
דף הכניסה של Google עם מילוי מראש של user3@domain.com. |