תהליך הכניסה באמצעות SSO כשמשתמשים ברמזים להתחברות

Google כ-IdP תומכת בפרמטר רמז להתחברות כדי לפשט את הכניסה למשתמשים כשהם מבצעים כניסות ביוזמת ספק השירות (SP). כשיש רמזים להתחברות, שרת האימות של Google משתמש בהם כדי:

  • מילוי מראש של שדה האימייל: שרת האימות ממלא מראש את כתובת האימייל בטופס הכניסה, וכך חוסך למשתמש שלב.
  • הפעלת התחברות ישירה: אם למשתמש שמשויך לרמז כבר יש סשן פעיל ב-Google, השרת מחבר אותו באופן אוטומטי, וכך מספק חוויה חלקה.

דרישות מספק השירות

אם האפליקציה שלכם יודעת את זהות המשתמש שמנסה להיכנס, היא יכולה לכלול את הפרמטר של רמז ההתחברות (login_hint) בבקשת ה-HTTP לכתובת ה-URL של ה-SSO. הערך של login_hint צריך להיות ה-NameID של המשתמש, כמו בדוגמה הבאה:

https://www.accounts.google.com/o/saml2/idp?idpid=<customer_id>&login_hint=<email_id_of_the_user>

הערה: ספק הזהויות של Google שמתבסס על SAML לא משתמש ב-NameID שעשוי להופיע ברכיב Subject של AuthnRequest. במקום זאת, אתם צריכים להשתמש ב-login_hint.

אופן הפעולה של הכניסה כשמשתמשים ברמז להתחברות

בטבלה הבאה מוסבר איך כניסת המשתמשים ל-Google משתנה כשפרמטרים של רמזים לכניסה קיימים בבקשת ה-SAML:

משתמשים שמחוברים לחשבון ערך הרמז להתחברות התנהגות
ללא לא נמצאת המשתמש רואה את דף הכניסה הרגיל של Google.
user@domain.com כתובת האימייל בדף הכניסה של Google מולאה מראש ב-user@domain.com.
user1@domain.com לא נמצאת דף הכניסה של Google נעקף ומשתמש1 נכנס ישירות לספק השירות.
user1@domain.com
user2@domain.com דף הכניסה של Google ממולא מראש בכתובת user2@domain.com.
user1@domain.com
user2@domain.com
לא נמצאת במסך בחירת החשבון ב-Google מוצגים כל המשתמשים שמחוברים לחשבון.
user1@domain.com

דף הכניסה של Google נעקף ומשתמש1 נכנס ישירות לספק השירות.

user2@domain.com דף הכניסה באמצעות חשבון Google נעקף ו-user2 נכנס ישירות לספק השירות.

user3@domain.com
(משתמש שלא מחובר לסשן פעיל)

דף הכניסה של Google עם מילוי מראש של user3@domain.com.